השפעת הסרטים על האופנה של שנות ה-70

הקדמת מילים: חולצה וחותלות

אמצע עד סוף שנות ה-1900 הייתה תקופה שבה אנשים החלו להתנסות בדרכים חדשות לבטא את עצמם, כולל באמצעות הבגדים שלהם. זה היה נכון במיוחד עם תת-תרבויות של נוער כמו פאנקיסטים, שניסו להרחיק את עצמם מהאידיאלים של כוח הפרחים של תרבות ההיפית. אבל רבים מהבדים ששימשו לייצור בגדים אז היו יקרים מאוד. כתוצאה מכך, אנשים רבים שרצו להיות חברים בתת-תרבות הפאנק לא יכלו להרשות לעצמם להתלבש בסגנון שהם רצו. זה המקום שבו נכנסה החולצה. הבגד הפשוט אך המסוגנן הזה שימש במקור כלבוש אתלטי. עם זאת, הוא אומץ במהירות על ידי הפאנקיסטים וקבוצות נגד תרבותיות אחרות כפריט לבוש. המילה "חולצה" מגיעה למעשה מהחברה שהחלה לייצר אותן לראשונה.

נעלי פלטפורמה, מגפי בוקרים וד"ר מרטנס

העשור בלט גם במגמות הנעליים הנרחבות שלו, שרבות מהן קיבלו השראה רבה מאופנת הקולנוע. למשל, מראה הגריז התאפיין בנעלי פלטפורמה והמון צבעים מטורפים. למראה הדיסקו היו גם אופנת נעליים משלו, כמו נעל הפלטפורמה עם גפה זמש וסוליה רחבה. מראה המוד היה כולו על נעליים שחורות מכל הסוגים, בעוד המראה הפאנקי היה כולו על ד"ר מרטנס. טרנד מגפי הבוקרים נוצר בהשראת הסרט "Anchors Aweigh". כל הסגנונות הללו פופולריים כיום, במיוחד בקרב אנשים שאוהבים להתלבש באופנת רטרו. לבישת בגדי רטרו ואביזרים היא דרך מצוינת להכניס קצת משנות ה-70 לחייכם.

Blaxploitation ותרבות אפרו-אמריקאית

זה נכון שסרטי בלאקספליטציה כמו Shaft ו-Coffy ידועים באקשן המוגזם שלהם ובאופנת שנות ה-70 שלהם. עם זאת, תת הז'אנר בולט גם בכך שהוא הפעם הראשונה בה התרבות האפרו-אמריקאית הוצגה בכבדות על המסך הגדול. דמויות שחורות הוצגו לעתים קרובות כפושעים או משרתים בסרטים שאחרת התמקדו בגיבורים לבנים. סרטים כמו "פיר" ו"קופי" שינו את כל זה. הם היו הסרטים הראשונים מסוגם שהציגו בעיקר צוות שחור ובמאים שחורים. בכך, הם הציגו גם אופנה אפרו-אמריקאית חדשה. סרטי Blaxploitation התרחשו באזורים עירוניים ושילבו אלמנטים של התרבות האפרו-אמריקאית כולל מוזיקה, ביגוד וסלנג, לעתים קרובות עם יתרון סאטירי.

קדחת דיסקו ואופנה בהשראה לטינית

שנות ה-70 היו עשור של ניסויים בכל הקשור לאופנה, כשאנשים מנסים דברים חדשים, מתנסים בבדים וסגנונות בצורה שלא עשו קודם לכן, ועם זה הגיעה הכנסת מילים חדשות כמו "חותלות" ו-"t -חוּלצָה." תת-תרבות מסוימת שגם ראתה הרבה שינויים בהקשר זה הייתה תת-תרבות הדיסקו. במועדוני דיסקו אנשים לבשו בגדים מבריקים ונוצצים שהושפעו מאוד מהתרבות הלטינית-אמריקאית. האופנה של תקופת זמן זו נודעה כ"אופנת דיסקו בהשראת הלטינית". הוא כלל הרבה נצנצים מזהב ובגדים צבעוניים ורפויים, כולל מכנסיים, חולצות וחולצות.

בזאר השיער הגדול

בזאר השיער הגדול היה מספרה ענקית שנפתחה בלונדון בתחילת שנות ה-70, ופנתה לגברים ולנשים כאחד. הסלון היה מפורסם בתסרוקות המאסיביות שלו והיווה מוקד פעילות לאורך העשור. מספרות גדולות היו פופולריות מאוד בשנות ה-70 ונמצאו בכל רחבי העולם, כולל לוס אנג'לס, ניו יורק וטוקיו. עם זאת, הם היו פופולריים במיוחד בלונדון, ואחד הסלונים המפורסמים ביותר נוהל על ידי וידאל ששון. סלוני שיער גדולים היו בעלי השפעה עצומה מכיוון שהם עזרו להפיץ את התסרוקות של כוכבי קולנוע ברחבי העולם, מה שהפך אותם למיינסטרים יותר ממה שהיו אחרת.

סיכום

שנות ה-70 היו עשור של ניסויים בכל הקשור לאופנה, וזה היה קשור מאוד לאנשים שמנסים דברים חדשים ומאמצים תרבויות חדשות. הצגת מילים חדשות כמו "חולצת טריקו" ו"חותלות", כמו גם שינויים באופנה כמו נעל הפלטפורמה, הם רק כמה דוגמאות לכך. עם זאת, דברים אלה לא הוגבלו רק בשנות השבעים. הם גם נשארו פופולריים והפכו למרכיבי אופנה במובנים רבים.