בגדי פנאי לנשים באמריקה של שנות ה-20

מה זה בגדי פנאי?

אין הגדרה מוסכמת מה זה בעצם בגדי פנאי. אמנם קיימות הגדרות רבות, אך לכולן יש דבר אחד במשותף, שהוא מציין לבוש מתאים לפעילויות פנאי. אחת ההגדרות המקובלות היא שבגדי פנאי הם ביגוד שמתאים לפעילויות הדורשות כמות גדולה של תנועה – כלומר ספורט או פעילות גופנית. יש גם בגדי פנאי לפעילויות יומיומיות כמו גינון או שטיפת המכונית. לבסוף, יש אנשים שכוללים בהגדרתם של בגדי פנאי ביגוד המתאים לך כשאתה 'לא בתפקיד' - כלומר בגדי נוח.

חולצות נשים בשנות ה-20

למרות כל הפאר של אופנת ה'דקו' והצבע הגבוה שלה, פריט הלבוש הפופולרי ביותר היה ועודנו החולצה. מה שאנו עשויים להתייחס לפריט לבוש רגיל מאוד נמנעו על ידי מעצבי שנות ה-20, שהעדיפו עיצובים אקסטרווגנטיים ומשוכללים כמו חולצות מפוארות, שמלות בגזרה נמוכה ומעילים ארוכים. למרות הפופולריות של חולצת הטי, היא לא הופיעה בעיצובי 'דקו'. במקום זאת, הם היו פשוטים, לרוב עם קו צוואר גבוה, ודומים לבגדי פלג הגוף העליון שהיו מועדפים בעידן האדוארד. עבור נערות צעירות, פעילות וספורטיביות של שנות ה-20, חולצת הטריקו הייתה פריט הלבוש המושלם, שכן ניתן היה ללבוש אותה לבד, מתחת לחולצה עם צווארון פתוח, או כחלק מתלבושת רב-שכבתית.

בגדי ים משנות ה-20

עבור רוב הנשים בשנות ה-20, החוף היה פעילות הפנאי האהובה עליהן, ובגדי ים היו פריט הלבוש החשוב ביותר לאירוע זה. 'בגד הים' היה קיים מאז התקופה הוויקטוריאנית, אבל בעשור הזה נרשמה מהלך לכיוון פחות כיסוי, עם הצגת בגד הים מחלק אחד. בגדי ים מחלק אחד אלה היו ידועים לעתים קרובות בשם 'מונוקיני', מכיוון שהם היו בדיוק כמו בגדי הים המשותפים המוכרים לנו כיום, אך נוצרו כחלק אחד. עם זאת, לעתים קרובות הם עדיין היו מאוד חושפניים ופרובוקטיביים. בנוסף לשינוי בבד בגדי הים, מצמר לכותנה, חל מעבר לצבעים נועזים ועיצובים גיאומטריים, כפי שניתן לראות בבגדי ים המשמשים באירועים ימיים כמו צלילה.

בגדי ספורט: מחדר כושר לרחוב

מלבד שחייה, נהנו נשים משנות ה-20 מפעילויות פנאי רבות שהיו חדשות בעשור ה'שואג', כמו טניס וגולף. בעשור הזה, אופנה ובגדי ספורט התאחדו, שמלת הטניס הפכה לפריט החשוב ביותר של האופנה של שנות ה-20. הוא נתפס כפריט 'חובה' לכל אישה אופנתית, והוא נלבש לא רק לטניס, אלא גם לכל דבר, מהליכה לים ועד רכיבה על סוס. שמלות טניס נעשו לעתים קרובות בפרחים ססגוניים, ונלבשו עם כפפות לבנות באורך המרפק. ענפי ספורט אחרים כמו גולף ראו גם הם עלייה בפופולריות, ומעצבי אופנה יצרו בגדי גולף שהיו מעשיים ואופנתיים כאחד. הם נעשו בצבעים עזים, לעתים קרובות עם עיצוב משובץ, וכללו חצאיות גולף, סוודרים גולף ונעלי גולף.

שילוב צבע ביסודות השכבות

הודות לעליית ה'דקו' והעובדה שהפופולריות של בגדי הספורט גרמה לכך שלנשים היו אפשרויות רבות בכל הנוגע לבגדי פנאי אופנתיים, שנות ה-20 ראינו התרחקות מהשחור והאפור הרגילים של בגדי אבל לצבעים בהירים יותר. אדום היה צבע העשור, הופיע בכל דבר, החל מקוסמטיקה ועד בגדים, כמו גם צבע התשוקה. רוב בגדי הפנאי של הנשים היו עדיין מונוכרומטיים, והורכבו מחולצת טריקו לבנה, מכנסיים קצרים שחורים ונעלי טניס כהות. עם זאת, החלו להופיע צבעים נועזים יותר, במיוחד בשמלת הטניס, שנעשתה לרוב מבדים פרחוניים רב-צבעוניים.

מסקנה של בגדי פנאי של שנות ה-20

שנות העשרים השואגות היו כולן על עודף, וזה בא לידי ביטוי בלבוש שאנשים לבשו. בדים מפוארים, צבעים נועזים ועיצובים משוכללים היוו את רוב התלבושות האופנתיות. עם זאת, עם סיומו של העשור, הייתה תנועה של תרבות נגד לעבר פשטות ופונקציונליות. שמלת הטניס הייתה אולי הסמל החשוב ביותר לכך, מכיוון שזו הייתה התלבושת האופנתית ביותר של העשור. עם סיומו של העשור, טניסאיות וספורטאיות לבשו יותר ויותר את שמלות הטניס שלהן בחוץ, וכך הפכה שמלת הטניס לסמל של אופנה חדשה, יותר פונקציונלית ופרקטית יותר ל-'Swinging Twenties'.